למשחקי ילדים יש תפקיד משמעותי בהתפתחות שלהם. הם באופן טבעי תמיד יחפשו את האתגר הבא שיאפשר להם לבטא יכולות חדשים, ללמוד דברים ולהתפתח. ההתפתחות במשחק מתרחשת גם מבחינה רגשית בייחוד כאשר מדובר במשחקי דימיון. הם נכנסים לדמות מסויימת וזה מאפשר להם לבטא מנעד רחב של רגשות. כאשר המשחק נעשה בשיתוף עם ההורה יש לכך ערך מוסף. במהלך המשחק נבנה הקשר עם הילד וההורה יכול ללמוד בצורה חווייתית על עולמו הפנימי.
באמצעות משחק משותף של ההורה והילד אפשר ללמוד הרבה וליצור חוויות משותפות משמעותיות. במהלך משחק התפקידים נבנה הקשר בין ההורה לילד, נוצרת אינטראקציה שונה ומיוחדת. מצד אחד ההורה מאפשר לילד לשחק בצורה טובה יותר ומצד שני הקשר בינהם מתחזק באופן משמעותי. לחיזוק הקשר יש השלכה משמעותית על הקשרים החברתיים העתידים שלו. כיוון שבמהלך המשחק הוא לומד איך לתקשר בצורה נכונה, להתמקח, לשאול שאלות ולהבין לעומק תהליכים. בכך, הוא בונה את הביטחון האישי ותחושת המסוגלות שלו. את הכלים שהוא רכוש הוא מיישם בצורה אפקטיבית עם החברה ומפתח אותם עם ההתבגרות.
כדי ללמוד על עולמו הפנימי של הילד חשוב לבחור משחק מתחום העניין שלו. ילדים בוחרים להיכנס לתפקידים מסויימים אליהם הם מתחברים. אם זה מעולם הפנטזיה של גיבורי על או מהעולם האמיתי, בעלי תפקידים או בעלי מקצוע. ישנם ערכות משחק מותאמת המאפשרת לילדים להיכנס בקלות יותר לדמות להפוך כל שולחן קטן לגלידריה או מרפאה, להתלבש כמו אסטרונאוט באמצעות אביזרים ולהרגיש סופרמן באמצעות גלימה. ההורה יכול לקחת תפקיד ניטרלי כדוגמת לקוח שמגיע לקנות גלידה ולתת לילד את הבמה או להתלבש גם הוא בתלבושת תואמת.
דרך המשחק הילד מפתח את הדימיון והמטרה היא לחזק את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות. לכן, רצוי להימנע מהערות וביקורת שאינה הכרחית. חשוב לזכור שמשחק הדימיון הוא תהליך למידה ואפשר להראות לו את הדרך הנכונה דרך הדגמה אישית. כדי לעלות שלב ניתן לפתח את המשחק על ידי הרחבת הפעולה שהילד עושה. לדוגמא שילמתי לך כסף על הגלידה אבל מגיע לי עודף בוא נחשב כמה עודף מגיע לי. המשחק מאפשר ליצור אתגר קוגנטיבי, להביע רגשות וללמד פרקטיקות שונות מחיי היום יום.