אתם רוצים לשחק עם הילדים שלכם אבל לא תמיד זה קל לכם לעשות את זה, פעמים רבות ההורים מתקשים בעצמם להיכנס למחק דמיוני ולהתחבר לילד שבהם או להיכנס ולהבין את המשחק הדמיוני של הילד.
למה זה קורה?
● הפרדה בין עולם המבוגרים לעולם הילדים: ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו נוטים להפריד בין העולם הרציני
והמעשי לבין העולם הדמיוני. עבור ילדים, הגבול הזה מטושטש הרבה יותר.
● זו לא משימה!
העולם המבוגר הוא עולם של יעדים משימות ולוחות זמנים. משחקי דמיון, לעומת זאת, דורשים את היכולת "להתמסר לרגע".
* כיוון שהורים נושאים על כתפם את התפקיד ההורי הם לעיתים חשים שעליהם להיות בתפקיד המחנך או השוטר. אבל חשוב שתדעו שבמרחב של המשחק, אפשר להיות הכל ואפשר להתנסות בתפקידים שונים. לכן חשוב שההורים יצאו בזמן המשחק מתפקיד המחנך, השוטר ויאפשרו לעצמם לחזק את הקשר עם ילדם דרכו
אז מה אפשר לעשות?
.1 להתמסר לרגע: נסו לשכוח מהסטרס היומיומי והתמקדו במשחק.
.2 להקשיב לילד: תנו לילדכם להוביל את המשחק ולספר לכם את הסיפור.
.3 לשאול שאלות: הראו עניין בעולם הדמיוני של ילדכם ושאלו שאלות פתוחות כגון: "אוי מה קרה?" "אז מה נעשה עכשיו?"
5 לקבל את העובדה שזה בסדר לא לדעת הכל: לא חייבים לדעת את כל התשובות. חלק מהכיף במשחק הוא לגלות דברים חדשים יחד.
.6 להתחיל בקטן: אם אתם מרגישים לא בנוח עם משחקי דמיון מורכבים, התחילו במשחקים פשוטים יותר כמו רק להאכיל את הבובה, להשכיב אותה לישון, להכין יחד מרק בכאילו
.7 לזכור שהכי חשוב זה הקשר: גם אם המשחק לא יהיה מושלם, הקשר שנוצר עם ילדכם במהלכו הוא הדבר החשוב ביותר.